3. מה זה בלוקצ'יין?

בביטקוין אין גוף אחד מרכזי שאחראי על הרשומות.
בגלל זה קוראים לרשת הביטקוין: Trustless– משום שלעומת הבנק, היא אינה מצריכה אמון באף אחד.

כל מי שמעוניין להצטרף לרשת הביטקוין יכול לעשות זאת, ואז גם הוא- עם יתר המשתתפים ברשת, יהיה אחראי לוודא שהרשומות הן תקינות. כלומר לבדוק שאם מישהו משלם סכום מסוים בביטקוין- הסכום הזה אכן קיים בחשבון שלו.
בכדי לעשות זאת, מי שמצטרף לרשת הביטקוין ומוריד את התוכנה-
למעשה מוריד את כל ההיסטוריה של הרשומות שכבר קיימות, יותר נכון- את כל ההעברות שקרו אי פעם ברשת הביטקוין, החל מההעברה הראשונה אי שם בשנת 2009.
בכל פעם שתתקיים העברה חדשה, ניתן לראות בקלות אם היא תקנית, ואם כן- היא תתווסף לרשומות שכבר קיימות.
עבור כל הרשומות האלו יש להקצות מקום מכובד בזיכרון של המחשב, ובכדי להישאר מעודכנים- יש להשאיר את המחשב מחובר לאינטרנט בכדי שיוכל לתקשר עם שאר המחשבים ברשת.

שמירת העותק של אותן הרשומות בדיוק על כל המחשבים ברשת נראה במבט ראשון כשכפול מיותר, אך הוא אחראי על שני דברים חשובים:
1.  אין צורך באמון– כאשר כל אחד מחזיק על המחשב שלו את ההיסטוריה של כל ההעברות, הוא לא צריך לסמוך על אף אחד אחר מלבד על עצמו (לעומת הבנק עליו אנחנו חייבים לסמוך).
2. אבטחה- כאשר מידע רגיש נמצא על שרת אחד או מספר קטן של שרתים, קל יחסית לפרוץ לשרתים האלו (בהשקעה של מאמצים מרוכזים) להפיל אותם או לשנות את המידע.
אך כאשר המידע נמצא על אלפי מחשבים ברחבי העולם שאינם קשורים אחד לשני- בלתי אפשרי לפרוץ לכולם. זוהי השיטה המאובטחת ביותר לשמירת מידע, וזו גם הסיבה שפשוט לא ניתן להפיל או לסגור את רשת הביטקוין.